fbpx

תפריט

6 שיעורי שפע שלמדתי מטיול ספארי בבוטסואנה

זכרונות מאפריקה

6 שיעורי שפע שלמדתי

מטיול ספארי בבוטסואנה

שבועיים שלא הייתי בציביליזציה אנושית מלבד הלילות שביליתי באוהלים ובלודג'ים והג'יפ שהסיע אותנו בתוך השמורות. זה היה הטיול הראשון שלי בטבע המושלם שבאפריקה וזה היה טיול לבוטסואנה שבדרום היבשת (ושנשארה נכון לכתיבת שורות אלה- מדינה ירוקה).

 

החלום לטייל באפריקה קינן שנים רבות בליבי, אבל איכשהו זה לא יצא, נדחה, היו יעדים אחרים והזדמנויות אחרות. עד שאמא שלי אמרה לי שהיא רוצה לנסוע איתי כי אבא שלי פחות בעניין וזו יכולה להיות הזדמנות לחוות חוויה מיוחדת ומעצימה ביחד.

 

לי ולאמא שלי יש ראש דומה, אז היה לי ברור שטיול ביחד יהיה מופלא וחווייתי- אבל אז אמא שלי התחילה לסבול מכאבים חזקים בגב וברגליים, הקורונה פרצה, בידודים, ניתוח שאמא שלי עברה- וזה שוב נדחה.

 

עד שברגע שאמא שלי השתקמה אחרי הניתוח ונפתחה ההזדמנות הראשונה לנסוע- סגרנו את פרטי הטיול עם החברה "עולם אחר" שמתמחה בטיולים באפריקה- ויצאנו לדרך.

מכיוון שהיה חשוב מאוד לאמא שלי לשלב גם את מפלי ויקטוריה (המפלים שיוצרים את קיר המים הגדול והגבוה בעולם)- שילבנו גם גיחה קצרה לזימבבואה, רגע לפני שהיא הפכה למדינה אדומה.

ג'יפ באפריקה דרכו למדתי את שיעורי השפע

את רוב הטיול בילינו בג'יפ שנסע בשמורות צ'ובה, סבוטי ומורמי, שעוברות דרך נהר הצ'ובה ודלתת האוקוונגו – כל זה במדינה בוטסואנה. 

 

לאורך הימים כמעט שלא ירדנו מהג'יפ מכיוון שמסוכן ללכת ברגל בשמורות שרוויות בחיות פרא- מבע"ח טורפים (כמו אריות, נמרים, צבואים ותניני ענק) ועד לבע"ח גדולים וטריטוריאליים שעלולים להיות מאוד תוקפניים (כמו היפופוטמים, פילים ובפאלו).

 

בחלק מהלילות ישנו באוהלים בשטח (אסור היה לנו לצאת מהאוהלים עד הבוקר כדי להמנע מהתקלויות לא נעימות עם הטורפים שפעילים בעיקר בלילה). לאורך הלילות הסתובבו ליד האוהלים שלנו בע"ח שהעירו אותנו לעתים בקולותיהם שהלכו והתרחקו עד הבוקר.

 

בלילות אחרים ישנו בלודג'ים מגודרים בגדר חשמלית שהופעלה בלילה כדי להרחיק את החיות.

 

חווינו את השמורות גם בשיט על נהר הצ'ובה ונהר האוקוונגו ואפילו טסנו במסוק מעל לדלתת האוקוונגו- לראות את תצורת הנוף המדהימה ואת עדרי בעה"ח מלמעלה.

 

שבועיים שהייתי בחוויה של טבע מופלא שמלבד ציידים בושמנים מהשבטים שחיו פעם באזורים האלה, יד אדם כמעט ולא נגעה בהם.

 

בתור חובבת טבע מושבעת- זה היה סוג של גן עדן בשבילי ואחרי שספגתי וספגתי ואפילו לא הבנתי מה אני סופגת מרוב שהתקשתי להאמין בכל השפע הזה שהעיניים שלי ראו, הדברים הלכו ושקעו עם החזרה לארץ לתובנות חשובות שאני הולכת לשתף אתכן.

 

מתוך החוויה יוצאת הדופן הזו- ריכזתי לכן 6 שיעורי שפע מופלאים שלמדתי בטיול הזה ואני מקווה שיתנו לכן השראה לפתוח את העיניים ולחוות אותם באופן מודע גם בחיים שלכן.

 

מוכנות?

יאללה לשיעורים:

אני יושבת בג'יפ וברקע אפריקה

שיעורי שפע
שיעור 1 - אין טבע "טוב" או טבע "רע",
יש את מה שיש וזו השלמות של הבריאה

שיעורי שפע
שיעור 1 - אין טבע "טוב" או טבע "רע", יש את מה שיש וזו השלמות של הבריאה

כשרואים כל כך הרבה בע"ח בבת אחת- שלכל אחד יש את הטבע שלו והדרך שלו ל"שרוד" או כמו שאני בוחרת לראות זאת- להביא את עצמו לידי ביטוי בחיים האלה- אי אפשר להתעלם מהמערכת האקולוגית.

 

כמה שנהנתי לראות את העדינות והאצילות של האימפלות, ראיתי גם את היררכיית הלהקות שלהן- זכר, שניים על עשרות נקבות. 

 

מה שאומר שהזכרים מקיימים קרבות אלימים במיוחד כדי לזכות להיות עם הנקבות ולקחת על עצמם את התפקיד להגן עליהן ולהתרבות או להיות מגורשים מהלהקה. 

 

כאילו זה לא מספיק- הם הבשר המועדף על רוב הטורפים היונקים, מה שאומר שהאימפלות תמיד צריכות לעמוד על המשמר, להיות ערניות ולזוז מהר מאוד כשהן חשות באיום.

 

זה מאוד אנושי לומר: "מסכנות האימפלות, למה הן צריכות למות?" אבל האמנם הטבע כל כך אכזר?

 

לעומת זאת- יש את האריות המרשימים במיוחד, שחיים חיים מאתגרים לא פחות- איתם אמנם לא מתעסקים רוב הטורפים, אבל הזכרים צריכים כל הזמן להוכיח את עצמם כדי להיות ראויים לנקבות ולהתרבות ורובם לא מחזיקים הרבה שנים בראש הלהקה לפני שמגיע זכר צעיר וחזק יותר שמנצח בקרב מולם ומקבל את הזכות להנהיג את הנקבות ולהתרבות.

 

הנקבות מצידן- עובדות קשה בגידול הגורים ובדאגה לציד ואם כל זה לא מספיק, כשאריה זכר חדש גובר על אריה מנהיג אחר ומקבל על עצמו את הלהקה, הוא הורג את כל הגורים שלא שייכים לו.

 

זה אנושי לומר: "האריות אכזריים, הזכרים פרזיטיים והנקבות מסכנות" אבל למה החלטנו שזו האמת?

כשאנחנו אומרים זאת, אנחנו מסתכלים על הטבע בעיניים מאוד שיפוטיות ששופטות את השלמות של הבריאה.

 

האמת היא שהטבע הוא כל כך מושלם- שנוצר בו מצב שמספר האימפלות רב הרבה יותר ממספרם של האריות והן אוכלות צמחים שחייבים את הזמן לצמוח, לכן המספר שלהן חייב להשאר יציב עד כמה שניתן, כדי לא לחסל את כל הצמחיה באזורים בהם הן מתקיימות.

 

האריות- ימותו ברעב ועלולים להיכחד אם הם לא יצודו את האימפלות לצד זה שהיררכיית הלהקה שלהם שומרת על מספרם לא גדול מדי כדי שהיחס בינם לבין הטרף שלהם ישמור על האיזון שבטבע.

 

יכול להיות שעלתה לכן המחשבה שהטורף הוא "רע" והנטרף הוא "מסכן"? שיש תוקף וקורבן?

 

לי היא עלתה לא פעם בטיול הזה- אבל מהר מאוד הבנתי שכך כל בע"ח בנוי ונברא- כדי למלא את תפקידו המושלם באיזון המופלא של הטבע.

 

ומי אנחנו אם לא בע"ח לכל דבר ועניין? המוח שלנו מפותח יותר במובנים רבים- עד כמה שהמוח שלנו חושב ומסוגל לקלוט, אבל אנחנו גם נבראנו עם טבע מאוד מסויים שהוא לא "טוב" או "רע". לא רק כחברה אנושית אלא כאינדיבידואליים. כל אחד ואחת מאתנו נולד עם טבע משלו – ואנחנו מושלמות, בדיוק כפי שאנחנו ובדיוק כפי שהתכוון לכך היקום.

אז בפעם הבאה שאת מלקה את עצמך שעשית משהו "רע" או שחשבת מחשבות "לא ראויות"- זכרי שנולדת בדיוק כפי שאת: מושלמת. זה לא אומר שאין לנו בחירה לפעול בדרכים שונות. אבל ככל שנכיר בטבע שלנו, בהתנהלות הטבעית וברצונות הנשמתיים שלנו- כך הבחירות שלנו מהמקומות האלה שלנו יתרמו לשלמות של היקום שלנו.

במלים אחרות- זו חובתנו להתחבר לטבע של מי שאנחנו. להפסיק להתנגד לעצמנו, למחשבות, לרגשות ולרצונות שלנו. לשים לב לרגעים בהם אנחנו שופטות את עצמנו, לעצור ולהגיד לעצמנו: "אני מושלמת בדיוק כפי שאני ברגע הזה." אני מאמינה שהבחירות והפעולות שנעשה מתוך ההכרה בשלמות שלנו- תמיד יתרמו לעצמנו ולכל הסובבים אותנו, כי אלה יהיו בחירות מתוך הטבע שלנו- והטבע תמיד מחובר להכל, תמיד שואף לאיזון ותמיד תמיד מחובר לשפע האינסופי של הבריאה.

אני מתחברת לטבע ולשפע שבו

שיעורי שפע
שיעור 2 - השפע נמצא בפרטים הקטנים כגדולים

היו שעות וימים שנסענו ונסענו כמעט מבלי לראות בע"ח "גדולים" ו"מרשימים". זה לא הפריע לנו לעצור ולהתעכב על ציפורים, לטאות ויונקים קטנים בדרך. כשהעיניים שלי נפתחו לראות את הציפורים "הקטנות"- הן גילו עוד ועוד זנים חדשים ושונים של ציפורים בצבעים, צורות והתנהגויות שונות מרתקות ומופלאות.

 

זה התחיל מהכחל הקטן והמרהיב שנראה כאילו שפכו עליו פלטת צבעים, דרך פטישן שראינו איך במהירות וללא הפסקה- עבד קשות על בניית הקן לזוגתו וכ-10 שרקרקים ירקרקים שעפו בחד מסביב לעץ בבוקר הקר והתיישבו בכל פעם בצמידות זה לזה כדי להתחמם. 

 

נכון, ראינו נשרים, ינשופים, סוגים שונים של אנפות, חסידות ושקנאים שהיו גדולים ומרשימים יותר (והצטלמו הרבה יותר טוב במצלמת האייפון שלי)- אבל ההתבוננות על הציפורים הקטנות היתה המרתקת ביותר והכניסה אותי לעולם מופלא של שפע מיניאטורי שהוקסמתי ממנו.

 

שפע הוא לא בהכרח בחשבון בנק נפוח או במליוני מעריצים ברחבי העולם. שפע הוא לא הכמות ולא הגודל. 

שפע הוא לפתוח את העיניים ברגע הזה ולגלות את כל הפרטים שאולי פספסנו כשחיפשנו אחר דברים "גדולים" שלא התגלו בפנינו.

 

המלצה חמה שלי- נסי ברגע זה ממש, לקחת כמה נשימות עמוקות ולהתבונן על כל הפרטים הקטנים שבחלל שלך. יש לי הרגשה שתזהי דברים שלא הבחנת בהם קודם, כאלה שיפתיעו ואולי אפילו ירגשו אותך.

ציפורים קטנות שמסמלות את השפע ביקום

שיעורי שפע
שיעור 3 - הכל משתבש לטובה

זה אחד המשפטים האהובים עלי שאימצתי לעצמי בכל פעם שנדמה לי שמשהו שחשבתי שצריך לקרות בצורה מסויימת- קורה באופן אחר לגמרי.

 

בטיול הזה המשפט לא אכזב אותי ורק קיבלתי הוכחות שוב ושוב לכמה שזה נכון.

 

השיבוש הכי מדהים שהיה לנו- קרה כשהיינו אמורים לצאת עם הג'יפ ב-7:00 בבוקר כי היה אמור להיות לנו שיט ורצינו להספיק להסתובב עוד קצת בשמורה לפני, אבל חיכינו לאמא שלי שהתעכבה. בסוף יצאנו רק בסביבות 7:20. שמחתי לראות שאף אחד לא לא כעס או התעצבן עליה, עדיין היה לנו מספיק זמן. 

 

ואז- לאחר כמה דקות של נסיעה בתוך שמורת הדלתא של האוקוונגו מישהו בג'יפ זיהה צבוע רץ. תביני- זה די נדיר לראות צבועים באור יום ויש המון מטיילים בשמורות שבכלל לא רואים אותם. אז התחלנו לעקוב אחר הצבוע שנעלם כעבור כ-2 דקות בשיחים.

 

ואז- אחד החבר'ה שהיו איתנו בג'יפ החליט להסתובב אחורה כדי לנסות לצלם את הגב של הצבוע רץ- רק שבמקום צבוע, הוא קלט להקה של אריות חוצה את השביל. 

 

חזרנו במהירות ונסענו לצד להקה שמנתה אריה זכר ו-4 לביאות שזזו בדריכות. זו היתה אחת החוויות הכי עוצמתיות בטיול הזה- לנסוע במרחב מטר-שניים מהאריות המדהימים האלה ולראות אותם פעילים בעוצמתם המרשימה.

 

אם אמא שלי לא היתה מתעכבת- היינו נוסעים בשביל הזה 20 דקות מוקדם יותר ומפספסים את הצבוע ואת הלהקה המדהימה הזאת.

 

שיבוש נוסף קרה בערב של אותו יום- היינו אמורים לצאת לשיט נוסף על סירת קנו לאור השקיעה ומכיוון שזמן אפריקה קצת שונה מהזמנים שלנו, החבר'ה שתפעלו את הסירות אחרו בהרבה, אז בסוף דחינו את השיט ליום אחר והחלטנו להמשיך לטייל עם הג'יפ בספארי במקום.

 

אחרי החוויה של הבוקר הרשתי לעצמי להגיד לכל מי שנסע איתנו בג'יפ שהשיט נדחה רק כדי שנחווה עוד חוויה מיוחדת בשעות האלה. האמנתי לגמרי לדברים שאמרתי.

 

ונחשי מה?

כחצי שעה מאוחר יותר- נתקלנו בעוד להקת אריות שנחה לאור הדמדומים (לפני הציד של הלילה): היו שם 2 אריות זכרים, 3 נקבות וחמישה גורים (ואולי יותר, אבל זה מה שהעין שלי קלטה). עצרנו עם הג'יפ ממש קרוב וצפינו בהם, בהתנהלות המשפחתית שלהם, במשחק של הגורים זה עם זה ועם הלביאות ובכבוד שחילקו לזכרים. היה מרתק ומופלא!

 

זה לא שאריות נדירים כל כך בשמורות האלה, אבל מכיוון שהם צדים בעיקר בלילה ובמהלך היום הם מעדיפים להסתתר כדי שהטרף שלהם לא יברח מהם- לא הכי קל לראות אותם ובטח שלא ממרחק קרוב כל כך. 

 

בחוויות האלה (ועוד הרבה אחרות), קיבלתי שיעור מופלא וחיזוק האמונה שאנחנו אף פעם לא יודעים מהו הדבר הטוב שעלול להתגלות מאחורי האכזבה או השיבוש של התכניות שלנו.

היקום הוא תמיד לטובתנו ואם נזכור זאת, יהיה לנו הרבה יותר קל לקבל את ה"שיבושים" שבדרך ולקחת אותם כהזדמנויות לשפע הרבה יותר גדול ממה שהשכל האנושי המצומצם שלנו תכנן.

אריות בטבע באפריקה

שיעורי שפע
שיעור 4 - אין הגבלה בכמות השפע שיכול להתגלות בפנינו

טוב, תראי, אני לא יודעת מה איתך אבל קלטתי שיש לי אמונה שמגבילה ומצמצמת אותי בכל פעם שאני חווה שפע. האמונה היא- שזה לא טוב לקבל יותר מדי, שזו גרידיות ושיש בזה משהו "לא ראוי". שזה לא טוב "להגזים" עם הטוב שמקבלים וצריך לשים לזה גבולות לפעמים.

 זה גם יושב על האמונה שכשמקבלים משהו צריך להגיד "תודה" ולשתוק ושזה ממש לא בסדר לרצות עוד ויותר מזה.

 

לדוגמה- כשקיבלתי את החוויה עם האריות האלה, פעמיים באותו יום, אמרתי לעצמי: "אוקי, עכשיו אני מסופקת, לא צריכה עוד אריות", כאילו כדי לשמור על עצמי לא להתלהב יותר מדי ואז להתאכזב. כדי לשמור על התחושה הטובה שלי, כי אולי השפע מוגבל ולא מגיע לי כל כך טוב.

 

אני יודעת שרבים מאיתנו חונכו באופן כזה, לצמצם את הרצונות שלנו כדי לא להתאכזב, או כדי שחלילה זה לא יבוא על חשבון מישהו אחר.

 

אבל בטיול הזה, הבנתי שלא כך היקום שלנו פועל.

השפע ביקום שלנו הוא אינסופי- יש אינסוף מזון, אינסוף כסף, אינסוף יופי ואינסוף אהבה. גם אם נדמה לפעמים שהמשאבים האלה אוזלים- בשלב מסויים מתגלים ונוצרים עוד ועוד משאבים חדשים.

גם מזון וגם זהב נוצרים בטבע והטבע פועל במחזוריות אינסופית שמוכיחה לנו שבכל פעם שמשהו "מת" או "נגמר" נולדים/ נוצרים עוד ועוד אחרים ממנו.

 

זה בסדר לקבל עוד ועוד ועוד ואין גבול לשפע שאפשר לקבל, כי תמיד יכול להיות עוד!

 

מה מצמצם ומחבל בשפע האינסופי?

  • ללכת נגד הטבע- לפגוע ולהרוס כדי לקבל עוד, כי מה שנקבל בסופו של דבר זה עוד הרס מהדבר הזה.
  • לא להסתפק אף פעם, לא להכיר תודה על מה שמקבלים- כשאין לנו הערכה למה שקיבלנו, אנחנו מצמצמות את היכולת שלנו לקבל יותר ואז גם אם נקבל יותר, לא נזהה זאת ונחווה חוסר.

 

בטיול המופלא הזה גיליתי שאין סוף לשפע שהיקום מרעיף עלינו בכל רגע ורגע: מנסיעה בג'יפ וצפיה באינספור ציפורים ובע"ח, ואז בשלב מסויים קשת בענן מרהיבה ומיוחדת כפי שלא ראיתי מעולם באופק (מכמה טיפות של גשם שלא הרגשנו) ואז עצירה ליין משובח לצד נהר האוקוונגו וביקור מפתיע של עדר פילים יפיפיים שהתהלכו בשלווה לצידנו כדי לשתות ולשכשך בנהר- כל זה לאור אחת השקיעות היפות שראיתי בחיי. 

 

וכשחשבתי שיותר טוב מזה כבר לא יכול להיות- הגיע הלילה והשמיים התכסו במרבד של אלפי כוכבים מנצנצים, עשיר יותר מכל מה שראיתי בחיי!  

 

באמת שאין גבול לפליאה, לשפע ולאושר שבעולם הזה.

אל תצמצמי את עצמך לחשוב שיותר טוב מזה כבר לא יכול להיות. 

תשמחי, תודי על הטוב שבחייך- 

ותמיד תזכרי שזה יכול להיות אפילו טוב יותר! וזה קיים!

השפע המרהיב של הטבע שגורם להודיה

שיעורי שפע
שיעור 5 - זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

אחד השיעורים החשובים לחיים ובכלל!

אחרי כמעט שבועיים בטבע, בשפע שלא ידעתי שקיים כך בעולם הזה, קמנו בבוקר והתארגנו לטיסה חזרה לארץ. 

אבל היו לנו עוד כמה שעות להסתובב בשמורה, אז יצאנו לנסיעה האחרונה בג'יפ. 

 

הנסיעה התחילה ברוגע ושלווה, עד שפתאום הנהג שלנו קיבל הודעה בקשר שנראו באזורנו זאבים טלואים.

זאבים טלואים/ Wild dogs הם בע"ח מרתקים במיוחד, כל הזמן זזים ונעים. למרות שבאזורים האלה בבוטסואנה יש רבים מהם- עדיין לא כל כך פשוט לראות אותם בגלל התנועה המתמדת שלהם.

 

הנהג שלנו, בעל הגנים הבושמנים – נכנס לדריכות ונסע במהירות ומיומנות מטורפת בין שבילי העפר של השמורה- כדי להצליח למצוא את הזאבים הטלואים בשבילנו.

אחרי כמה דקות של נסיעה שהרגישה כמו רכבת הרים (כיפית במיוחד, חייבת לציין)- גילינו אותם: זוג, נקבה וזכר שישבו להם בשמש. הם היו יפיפיים!

הזכר נראה קצת עייף, אבל הנקבה התזזיתית הריחה את הטרף הבא שלהם והאיצה בו לקום ולצוד.

 

במרחק כמה מאות מטרים משם היה עדר של אימפלות והנהג שלנו זיהה אותן ונסע לכיוון שלהן כדי שנוכל לראות את הזאבים הטלואים בפעולה.

אכן, אחרי עוד כמה דקות- קלטנו את העדר מתחיל לברוח- הנקבות מקדימה ובמרחק מה מאחור-הזכר ומאחוריו- הזאבים הטלואים ברדיפה. 

 

זה היה מחזה מרהיב ומורט עצבים.. לבסוף- הזכר האימפלה הצליח להתחמק ונסיון הציד של הזאבים לא צלח.

מסתבר שרק 10% מנסיונות הציד שלהם מצליחים, כך שנחסכו מאיתנו המראות הקשים.

מה שכן- זכינו לחוות חוויה שלא הרבה זוכים לה בטיולים האלה- וכל זה קרה שעות בודדות לפני סוף הספארי שלנו!

 אם זו לא היתה הוכחה לכך שעד הרגע האחרון יכול להתגלות שפע, אז אני לא יודעת מה עוד?

שיעור השפע הזה מלמד אותנו ששום דבר לא נגמר עד שזה לא נגמר וגם כשמשהו נגמר- תמיד אפשר לקבל עוד מעל ומעבר למה שציפינו, אם רק לא נוותר ונהיה פתוחות לקבל ולזהות את מה שמגיע.

זאבים טלואים בטבע

שיעורי שפע
שיעור 6 - עוד יום בגן עדן

בטיול הזה, בערך כל שעה עגולה- הנהג של הג'יפ שלנו, גלן, ציטט את השורה מהשיר המהמם של פיל קולינס: "Another day in paradise""עוד יום בגן עדן".

 

ביום הראשון, לא הבנתי על מה ההתלהבות שלו. זה נכון שראיתי ככבר כמה בע"ח יפים פה ושם, אבל לא הבנתי איך בתוך כל השיחים האלה, האבק והעוני- הוא רואה גן עדן? 

 

בכל זאת- זה לא חוף קאריבי ולאף אחד לא היה קוקטייל אקזוטי ביד.. 

היי.. בואי לא נרחיק לכת- אפילו מקלחת נורמלית לא היתה לנו לאורך כל הספארי.

עד סוף היום השני- הבנתי!

גן עדן זה לא בהכרח הנוחות, הסטריליות והעונג הפיזי. גן עדן קורה בכל רגע נתון, כאן ועכשיו- כשפותחים את העיניים ומזהים את השפע

ובאפריקה- השפע של הטבע הוא מעל ומעבר לכל מה שהתרגלו העיניים המערביות שלנו לראות.

 

"אין רגע דל"- זה היה המוטו שלי בימים הבאים- בכל רגע משהו מתרחש- אם זה לא פיל או אריה, אז זו הסוריקטה (טימון ממלך האריות) או הסנאי או הארנבת הקטנטנה. ואם גם הם לא- אז אלה הציפורים בשלל הצבעים, או עצי הבאובב הקסומים והעתיקים או העננים שבשמיים, השמש, השקיעות, הכוכבים.

 

כל אלה קיימים, נגישים ולא עולים כסף- ואותי הם מרגשים מעל ומעבר לכל דבר אחר.

רק לפתוח את העיניים ולזהות את גן העדן. 

זה כל מה שאנחנו צריכות לעשות כדי להיות בשפע- כאן ועכשיו.

 

בע"ח- יש גם בארץ (גם אנשים הם בע"ח), ציפורים יש כמעט בכל מקום, שמיים, עננים, שמש, כוכבים- הכל קיים ונגיש עבורנו כאן ועכשיו.

אפילו ביום יש כוכבים שאנחנו צריכות לחכות ללילה כדי להצליח לראות אותם.

כל מה שעלינו לדעת הוא שגן העדן נגיש לנו- בחיים האלה, ברגע הזה ובכל רגע ורגע באינסוף של הנצח של היקום שלנו!

גן עדן של הטבע באפריקה

תודה ענקית לאפריקה שלימדה אותי שיעורי שפע שאנצור בליבי לתמיד-

אני מאמינה שעוד נשוב וניפגש בהמשך!

 

 

 

ועכשיו תורך: ספרי לי לאיזה משיעורי השפע התחברת? מה ריגש אותך ומה את לוקחת מהסיפור שלי לחייך?

את יכולה לכתוב כאן בתגובות או במייל.

ולהמשיך להתעדכן בפוסטים חדשים בבלוג, בהרשמה לניוזלטר של עולם השפע- כאן או בחתית הדף:

רוצה לשתף את הפוסט שקראת?

פייסבוק
וואטסאפ
דוא"ל
טלגרם