האם זימון שפע אפשרי ממצב של מנוחה?
הפוסט הזה מבוסס על פרק בפודקאסט "עולם השפע" (שניתן להאזין לו במלואו – בלחיצה כאן או לצפות בו ביוטיוב – בלחיצה מכאן).
נושא זימון שפע ממצב מנוחה מלווה אותי תקופה מאוד ארוכה. זה נושא שמאתגר אותי לפרקים. לפעמים אני במקום טוב איתו כי אני עושה עבודה פנימית, אבל לפעמים הוא קצת יותר מאתגר אותי, לאור החינוך שקיבלתי, חוויות בחיים ואמונה מגבילה שיושבת על המקום הזה.
במהלך השנים זיהיתי ש להרבה יש עניינים לא פתורים עם נושא זימון שפע ממצב של מנוחה, במיוחד לנשים, בגלל תפיסות עולם ישנות שלא רלוונטיות לחיים שלנו, אבל עדיין מנהלות אותנו עד היום- מתוך החינוך, מה שראינו בבית, התפיסה של ההורים שלנו, ההורים שלהם, זה משהו שעבר בדורות.
עולה השאלה האם אפשר לנוח, לא לעשות שום דבר, להישען על היקום ועדיין לזמן את המציאות ואת השפע: את הכסף, ההצלחה, הבריאות וכל הדברים הנפלאים שאנו רוצות?
מתוך החוויה שלי חד משמעית זה אפשרי. יש לי גם הוכחות והסבר איך זה בדיוק אפשרי ולמה.
אז בואו נצלול לעומק של הנושא.
מה את חושבת על זימון שפע במצב מנוחה?
בואו נתחיל בלהסתכל על הנושא הזה מתוך נקודת המבט שלך. אם אני מעלה את זה כשאלה ושואלת אותך עכשיו: "האם את יכולה לנוח, לא לעשות שום דבר ועדיין לזמן את השפע שאת רוצה?"
מהי התשובה הראשונה שעולה לך? האם עולה לך ישר "כן" או מתעורר בך כיווץ או חשש? או האם התשובה היא "כן" ומיד אחרי עולה כיווץ וחשש?
אם מתלווה לתשובה כיווץ וחשש, זה מעיד על כך שיש לך שם אמונה כלשהי שאומרת לך שאולי זה לא אפשרי. או כמו שלי יש אמונה (שעדיין צצה וקיימת) שבלי לעבוד ובלי לעשות, לא יקרה שום דבר.
איך חוויית זימון שפע פוגשת אותך בחיים שלך?
אני רוצה לקחת אותך רגע אחורה, לפוסט שבו אני מדברת על איך תודעה יוצרת מציאות.
בפוסט הזה דיברתי על כך שהמציאות נוצרת מתוך התודעה והבסיס של רוב מה שמרכיב את התודעה שלנו, הן האמונות שלנו. מה שאני מאמינה שכן או לא אפשרי עבורי, זה מה שאני אראה במציאות שלי.
אם אני מאמינה שאפשרי עבורי להיות עשירה, להרוויח הרבה כסף, לנהל עסק מצליח, להיות אהובה, להיות בזוגיות הכי מדהימה בעולם, להיות בריאה, להיות מסופקת מהחיים שלי גם בלי לעשות משהו כדי "להרוויח את זה"- אם אני מאמינה שכל זה אפשרי עבורי, אז זה מה שאני אחווה בחיים שלי, מבלי בהכרח לעבוד קשה בשביל זה.
אבל אם אני מאמינה שהדרך היחידה בה אני יכולה להצליח בלזמן את כל מה שאני רוצה, היא רק אם אני אעבוד קשה בשביל זה, אז זה מה שאני אחווה בחיים שלי: עבודה קשה שמניבה תוצאות מוצלחות יותר או פחות, אבל אני תמיד אהיה במרדף לעשות משהו כדי לגרום לו לקרות.
מכיוון שהמציאות נוצרת מתוך האמונות שלנו, זה מאוד מעניין להסתכל על המציאות של החיים שלך. תבדקי עם עצמך האם בחוויית החיים שלך היית צריכה לעבוד קשה כדי להגיע לאנשהו? להשיג הישגים בזימון שפע דרך הדברים שאת רוצה? או שדווקא נחת ועשית מעט, אז קרה זימון שפע והרבה מאוד מהדברים שאת רוצה?
השאלה הזאת תפגיש אותך עם האמונות שיוצרות את המציאות של החיים שלך.
ההשפעה של האמונה ב"עבודה קשה" על התנהלות החיים
בואי נסתכל על זה ברמה הזאת: רובינו חיות בעולם שבו למדנו את כל הנושא של העשייה כדי לקבל הכרה, לעבוד כדי שיאהבו אותנו, יעריכו אותנו ויגידו עלינו כמה אנו מדהימות. זו הייתה המציאות של החיים שלנו, כי זה מה שלמדנו. רובינו למדנו שאנחנו צריכות לעבוד קשה כדי להצליח.
אני כמובן מכלילה ויכול להיות שאת לא למדת את זה, אבל אני יכולה להגיד לך עליי, שזה החינוך שקיבלתי מהבית מגיל צעיר, שאם אני אעבוד מספיק קשה ואני אוכיח את עצמי מספיק, רק אז אני אצליח. זה משהו ששקע לי עמוק בתת-המודע והפך להיות מציאות בחיי.
אז כן, זה הפך אותי לאדם מאוד ״חרוץ״ שכלפי חוץ נראה שאני עובדת המון, עד לרמות של התשה עצמית. היו תקופות בחיים שלי שעבדתי ב-3 עבודות. כלפי חוץ היה נראה שהייתי סוג של סופר-וומן שעושה הרבה. הייתי מרוויחה יותר ממה שהרווחתי בעבודה 1, אבל זה היה רחוק ממה שאני מכניסה היום בעסק שלי, בו אני עובדת הרבה פחות קשה.
דבר נוסף ששמתי לב הוא שהרבה פעמים הבאתי את עצמי למקום שאם דברים לא התממשו וקרו כמו שרציתי, חשבתי "מה עוד אני יכולה וצריכה לעשות כדי שזה יקרה?" והרבה פעמים המחשבה הזאת הייתה מתישה אותי. כי המחשבה שאני לא עושה מספיק היא מאוד מתסכלת ושיפוטית.
אם באמת אסתכל לעומק המחשבה הזאת, היא נובעת מאמונה נוספת שאני לא מספיק טובה כמו שאני וראויה כמו שאני, אם אני לא עושה משהו כדי להוכיח את זה.
אני חושבת שבגדול רובינו אוחזות באמונה הזאת שצריך לעבוד קשה כדי להצליח: אם זה החינוך שגדלנו עליו, שלימד את תת-המודע שלנו שרק אם נעבוד מספיק קשה, נהיה ראויות לקבל את מה שאנו רוצות ואנו נהיה ראויות להגשים את החיים שאנו רוצות.
הבסיס לאמונה הזאת
פעמים רבות אני פוגשת את האמונה המושרשת הזאת בעיקר אצל נשים.
במשך מאות שנים נשים חיו תחת התפיסה שהן לא מספיק טובות. בחברה של פעם (ועד היום יש תרבויות שמסתכלות כך על נשים), אישה הייתה נחשבת כנחותה והייתה צריכה להוכיח את עצמה שתהיה אמא למופת, עקרת-בית למופת, שדואגת ומטפלת בכולם בבית. היא הייתה גם צריכה להראות טוב כדי להיות מספיק מושכת עבור הגבר שלה.
זה משהו שהיה מקובל במשך הרבה מאד שנים בחברה. היום בחברה המודרנית זה לא המצב, אבל נשים עדיין מתנהלות מתוך"פגיעה" דורית כלשהי: בנשים שחוו בדורות קודמים את ההפחתה, המעמד הנמוך, הצורך כל הזמן להוכיח את עצמן כדי שיהיה להן ערך בעיני הגבר, המשפחה, החברה שהיו בה.
החברה התייחסה לנשים כסוג של רכוש. כשאישה התחתנה עם גבר היא הייתה בעצם הופכת להיות הרכוש שלו. כדי שהרכוש יהיה נחשק יותר, אישה הייתה צריכה ללמוד כל מיני סוגי עבודות בית שיהפכו אותה לבעלת ערך רב יותר, מעבר ליופי שלה שהיה נחשב לערך שלה.
בואו שנסתכל על החיים היום ונבין שזה כבר לא רלוונטי, זה לא ככה. לנשים יש מעמד בזכות עצמן. הן לא תלויות בגבר שלצידן כדי שיהיה להן את הערך שלהן.
את שלמה ומושלמת בדיוק כפי שאת
בפועל אם ניקח את זה כמה רמות מעבר למה שדיברתי עכשיו, לרמות יותר רוחניות ונשמתיות של היקום שהוא אהבה ללא תנאים- אז אם אנחנו נשמות רוחניות שמתקיימות כרגע בגוף פיזי, כנשמות רוחניות אנו שלמות ומושלמות בדיוק כפי שאנחנו.
הגוף הפיזי, עם המגבלות שלו, הפחדים, החששות והמקומות שבהן אנו לא מרגישות מושלמות כפי שהיינו רוצות להיות, הוא גם חלק מהשלמות שהנשמה שלנו בחרה לחוות בחיים האלה.
אם נסתכל על הכל מתוך המכלול הזה, נבין שאנו לא צריכות לעשות שום דבר כדי להיות ראויות למה שאנחנו רוצות. אנחנו שלמות ומושלמות בדיוק כפי שאנחנו עם כל התפיסות השגויות שיש לנו כלפי העולם וכל השיפוטיות שיש לנו כלפי עצמנו.
אם אנו מבינות שברמה הגבוהה היותר, הרוחנית, אנו שלמות ומושלמות בדיוק כפי שאנחנו, אנו מבינות שהעשייה היא ממש לא לצורך הגשמה של שום דבר. העשייה היא לצורך הביטוי האותנטי שלנו.
מאיזו תודעה מגיעה הפעולה הפיזית שאת מבצעת?
לקחתי את זה למקום יותר דורי ולאמונות, אבל אני חוזרת לנושא זימון שפע ויצירת מציאות שאנו רוצות.
נדרשת אמונה שזה אפשרי עבורנו. אנחנו צריכות להרגיש כאילו הדבר הזה כאן איתנו עוד לפני שאנו רואות את זימון השפע בעיניים שלנו.
והחלק האחרון במשוואה זה לפעול מתוך הגרסה שלנו שכבר הגשימה את השפע שהיא זימנה לחיים שלה.
זאת אומרת שכן נדרשת פעולה פיזית כלשהי כדי ליצור מציאות פיזית. יחד עם זאת רובינו עושות הרבה יותר מדי פעולות פיזיות בגלל האמונה הזאת שאנו צריכות לעבוד קשה כדי להיות ראויות להצליח ולהשיג את מה שאנו רוצות.
זו תפיסה מאוד ישנה שהייתה קיימת הרבה יותר מידי שנים והגיע הזמן לשנות אותה ואני מקווה לעשות את זה כאן בפוסט הזה. זה משהו שאני אישית עובדת לשנות אותו בחיים שלי.
פעולה מתוך התודעה המתאימה
חשוב להבין שכן נדרשת פעולה פיזית כדי ליצור מציאות פיזית, אבל הפעולה הפיזית היא לא כדי שנהיה ראויות למציאות הפיזית שאנו רוצות להגשים, היא לא כדי שנגרום למציאות הפיזית הזאת לקרות. הפעולה הפיזית היא סוג של פועל יוצא של התודעה שכבר נמצא במקום הנכון וככזו, היא לא מרגישה כמו מאמץ ועבודה קשה, אלא, פעולה טבעית, קלה והרמונית שבא לנו לעשות.
דוגמא לפעולה שכזאת דרך היכרות זוגיות
אני אתן דוגמה מעולם הזוגיות: כדי להכיר את גבר חלומותייך, יכול להיות שתצטרכי לצאת מהבית, אבל לאו דווקא, יכול להיות שהוא גם ידפוק לך על הדלת. זה כבר קרה בעבר לאנשים, זה לא לגמרי לא מציאותי. אבל, גם אם עכשיו גבר חלומותייך ידפוק על הדלת, עדיין תצטרכי לקום מהספה ולפתוח לו את הדלת כדי לפגוש אותו. זאת אומרת שתהיה פעולה כלשהי של תנועה של פתיחת דלת והיכרות כדי שבכלל יתאפשר הפתח לכל הדבר הזה לקרות.
זאת אומרת שהפעולה לא צריכה להיות איזה מאמץ עילאי (להיות בכל אתר היכרות אפשרי ולשוחח עם כל הגברים גם אלו שלא נכונים לך), אבל היא כן צריכה להיות פעולה פיזית שהיא מאוד טבעית, ברורה, זורמת מתוך התודעה של: "מה שאני רוצה קורה לי".
מה שאני רוצה, אני כבר עכשיו מזמנת לחיים שלי, עוד לפני שאני רואה את זה פיזית בעיניים שלי ואז הפעולה היא הרבה יותר טבעית, כמו לקום ולפתוח את הדלת לגבר חלומותייך.
הנטייה לפעולות מרובות
בעולם שלנו בגלל שאנו כל כך רגילות לעבוד קשה כדי להשיג דברים, רובינו עושות הרבה יותר מידי. רובינו בכלל לא נמצאות במקום שאנו לא עושות מספיק.
אולי אנו נמצאות במקום שאנו אומרות לעצמנו שאנו לא עושות מספיק כי אנחנו חושבות שאנו צריכות יותר לעשות מאשר להיות מה שאנו רוצות להגשים. אבל בפועל, רובינו ויתכן שגם את כזו, עושות הרבה יותר ממה שאנו צריכות, הרבה יותר מידי פעולות ומכיוון שלרובינו יש נטייה לעשות יותר מידי גם ככה, כשאנחנו עושות יותר מידי אנו לא מאפשרות לדברים להתהוות ביקום, כדי שההגשמה שאנו רוצות תכנס לחיים שלנו.
חוק יקום שנקרא "חוק הקצב"
חוק הקצב מדבר על מחזוריות ועונתיות, על כך שכל דבר של הגשמה ויצירה צריך את הזמן והמחזוריות כדי שהדבר הזה יתהווה ויהפוך למציאות בעולם. חוק הקצב מדמה את עונות השנה:
מחזוריות החורף
בחורף לא קורה שום דבר, סוג של "מוות", בחורף האירופאי אפשר לראות את זה כשיורד הרבה שלג והצמחייה מתה והכל מתהווה מתחת לפני השטח. יש את בעלי החיים החורפיים שישנים את שנת החורף, שמדמים את מצב ההתהוות של דברים שקורים מתחת לפני השטח, ישל דברים שאנו לא רואות.
מחזוריות האביב
לאחר מכן יש את האביב, בו השלג נמס ויש פריחה בה יש התהוות, הנאה, מתעוררת תשוקה, מוטיבציה, האנרגיה מתחילה לעלות.
מחזוריות הקיץ
הקיץ הוא שיא האנרגיה והעשייה, הזמן שבו אנו מקרינות את השפע, העשייה, ההשראה, המוטיביציה ואת חדוות היצירה ואז גם יש עשייה מרובה, אבל זו עשייה הרמונית ולא של מאמץ. עשייה שנובעת מעצם העובדה שבא לנו לעשות יותר.
מחזוריות הסתיו
ואז יש את הסתיו שמסמל התכנסות חזרה פנימה, סוג של קצירת הפירות של העשייה שלנו באביב ובקיץ. בהתכנסות פנימה אנו מתחילות לסגור ולסיים דברים וחוזרות לחורף שהוא כמו סוג של "מוות" מסוים, אבל זה לא באמת מוות, בחורף אנו במינימום אנרגיה.
המחזוריות הזאת מתקיימת ברבדים רבים
יש את עונות השנה במהלך השנה ויש את עונות השנה שמתהוות בתוך המחזוריות בכל רגע ורגע בחיים שלנו. המחזוריות הזאת לא מתקיימת רק כשיש חורף, אביב, קיץ וסתיו בחוץ. המחזוריות הזאת קיימת כמובן אצלנו הנשים במחזור החודשי שלנו.
גם לגברים יש מחזוריות בה יש התהוות של שיא האנרגיה ואז לאט לאט סגירה של האנרגיה עד למינימום אנרגיה, היא פשוט עובדת בצורה קצת שונה מנשים.
יש גם את המחזוריות שקשורה לירח: ירח מלא וירח חסר שגם משפיעה על האנרגיה שלנו. יש את המחזוריות בתוך ההתהוות של החיים שלנו וזימון שפע שאנו מזמנות לחיים שלנו. את המחזוריות הזאת אנו יכולות לראות במשך היום: השעות בהן אני באנרגיה גבוהה יותר לעומת השעות בהן אנו ישנות. אנו יכולות לראות את המחזוריות הזאת בתוך דקה, בתוך שעה, בתוך רגע ובתוך זימון המציאות של מה שאנו רוצות.
חיבור המחזוריות לזימון שפע במציאות שלנו
נגיד שאני רוצה לזמן הרבה כסף לחיים שלי, בתוך המחזוריות הזאת אפשר לראות שישנה תשוקה שמתעוררת שם, כמו האביב, שזה בעצם אנרגיה כלשהי של התהוות של רצון לעשות יותר כסף, אבל בתוך ההתהוות של האנרגיה, מתחילים כל מיני רעיונות של דברים שאני יכולה לעשות, כדי להתקרב למקום הזה בעצמי, למקום של מי שיש לה כבר יותר כסף. עם הרעיונות מתחילה הפעולה והעשייה: אני מתחילה להוציא לפועל כל מיני דברים, שזה אומר שמתחיל להיות הקיץ של המחזוריות הזאת.
השיא הוא בעצם שאני בשיא האנרגיות שלי ואני עושה הרבה, אבל שוב, כל זמן שהעשייה מחוברת לתשוקה שלי, היא מדהימה ומבורכת ומייצרת משהו במציאות החיצונית.
אני לאו דוקא אראה את הכסף מהעשייה הזאת, לאו דווקא יקרה מצב שבו אני אעשה פעולה ואראה ישר את התמורה, אבל אני כן אהיה בעשייה וכן יהיה סיפוק מאוד גדול מתוך העשייה שלי ואז יגיע הסתיו, אחרי העשייה.
בעסק אפשר להסתכל על זה כמו לאחר השקה גדולה או מכירה של משהו. אם אני לוקחת את זה למקום של פרויקטים בעבודה, אז לאחר פרויקט גדול שהגעתי לאן שהוא והצלחתי לייצר משהו בעבודה, אז בעצם מגיע הסתיו, בו יש פתאום ירידה באנרגיה, יש התכנסות שבהרבה פעמים זה הזמן שנראה את הפירות של העבודה הקודמת, נראה את התוצאות: אם זה הכסף שנכנס באופן ישיר, אם זו הערכה שאנו מקבלות מתוך העשייה שעשינו, אנשים שמתמגנטים אלינו ומציעים לנו הצעות, עליית שכר בעבודה, או אם זה העסק אז נכנסים לקוחות חדשים בעקבות העשייה שעשינו קודם.
ואז מגיע החורף. והחורף מגיע לכולנו. אהובה יקרה, חורף זה חלק מהחיים שלנו, אנו צריכות את החורף הזה והחורף זה בעצם המצב שבו האנרגיה שלנו נמוכה, זה המקום של ההוויה, המקום של החיבור שלנו אל עצמנו, מקום של לנוח ולתת לדברים לקרות, לתת ליקום לעשות את שלו. בחורף אנחנו בעצם משנות את הצד של המשוואה ומאפשרות ליקום לעבוד בשבילנו. בחורף אנחנו מטעינות את עצמנו אנרגטית. מאוד חשוב שנזכיר לעצמנו שדברים קורים גם שאנו לא בעשייה.
אז אחרי שאנו מבינות את חוק הקצב, את העונתיות ואת הצורך האנרגטי התודעתי שלנו גם להיות במנוחה, כדי לאפשר לדברים שעשינו ולהוויה שלנו להמשיך לזמן לייצר ולמגנט לחיים שלנו את המציאות שאנו רוצות מתוך המנוחה הזאת, אז אנו יכולות להסתכל על מה קורה בפועל בחיים שלנו.
האיזון בין מנוחה לעשייה
איך נדע האם נחנו בזמן שהיינו אמורות לנוח? או האם הגזמנו קצת בעשייה שלנו?
אני יכולה להגיד ומאוד קל לי לראות את זה בחיים שלי כי הבאתי את עצמי הרבה פעמים לקצה שכזה מתוך האמונה המגבילה שלי שאני צריכה לעבוד קשה כדי להצליח. אני יכולה להגיד לך שאם הגזמתי בעשייה ובאמת עשיתי יותר מידי, ישר הרגשתי את זה בגוף.
איתות פיזי גופני
הגוף יאותת לך בעייפות מאוד גדולה, אולי אפילו מחלה שתפתחי. הרבה פעמים שהגוף שלנו עייף הוא הרבה יותר נוטה לחלות במחלות. כאבים בגוף, חוסר של אנרגיות, קושי גדול לקום בבוקר, ברמה הזאת, זה יכול להגיע לרמות כאלה של חוסר אנרגיות.
זה בדר"כ קורה יחד עם הצפה רגשית מאוד גדולה, כעס שלא ברור מאיפה הוא הגיע, תסכול גדול, נטייה לבכי, חוסר סבלנות, חוסר סבלנות כלפי עצמינו, כלפי אחרים, כלפי דברים שקורים בחיים שלנו.
כל הדברים האלה הם ממש איתות לכך שהתשנו את עצמנו, שעשינו הרבה יותר מידי, שזה הזמן לנוח ולאפשר ליקום להמשיך את זימון השפע עבורנו. להביא את הדברים עד אלינו. עשינו מספיק. זאת הנקודה הזאת שבה אנו יכולות לשמוע כאילו הקול של היקום בא ואומר לנו "עשית מספיק, עכשיו את יכולה לנוח ולסמוך עליי. תבטחי בי שאני אמשיך לעשות את העבודה בשבילך. מגיע לך ואת ראויה". זה מה שאני שומעת הרבה פעמים "בקול הזה של היקום" כשאני במנוחה הזאת ולפעמים קשה לי לנוח.
שיפוטיות עצמית
אחד הדברים שהכי מפחידים, אולי גם אותך, זה לנוח כשאנו לא מרגישות שעשינו מספיק. כשאנחנו לא מרגישות שאנחנו ראויות לקבל, פשוט כי אנו ראויות ולא כי אנו צריכות לעשות משהו כדי להיות ראויות- אז יהיה לנו הרבה יותר מאתגר לנוח והמנוחה תהיה מלווה בהרבה שיפוטיות. אנחנו נשפוט את עצמנו על זה שאנו נחות כשאנחנו בעצם "צריכות" לעשות כל מיני דברים. אז גם יהיה לנו מאוד קשה לבטוח ביקום. אנחנו נרגיש או נחשוב שזה מסוכן עבורינו לבטוח ביקום, כי אם לא ניקח את השליטה לידיים שלנו ולא נעשה כל הזמן דברים- דברים לא יעשו עבורנו.
כל הדברים האלה הם סה"כ אמונות מגבילות שיש לנו וחשוב שנסתכל עליהם כאל אמונות. כמו שיש אמונות שמגבילות אותנו ולא מאפשרות לנו פשוט לקבל את כל הטוב שמגיע לנו לקבל מהיקום, אנחנו יכולות לחזק את עצמנו עם אמונות חדשות.
אמונות מקדמות לשינוי המצב
תני לי להציע לך אמונות חדשות שעשו אצלי הבדל מאוד משמעותי גם בהרגשה שלי במנוחה וגם בחווית השפע בחיים שלי. אני גם אתן לך אחרי זה דוגמאות כדי להמחיש לך את זה.
הנה האמונות שמאוד עזרו לי:
כל הזמן להזכיר לעצמך שבפועל את מלכה. את מלכה, את ראויה להיות מלכה ואת ראויה לקבל את כל השפע שאת רוצה כי את מלכה.
- אם דיברנו על כך שהתודעה מייצרת מציאות ומה שמייצר את השפע שאת רוצה במציאות שלך הוא איך שאת תופסת את החיים שלך, את עצמך והתנהלות מתוך הגרסה שלך שכבר הגשימה וזימנה את השפע לחיים שלה, אז מבחינתי הגרסה שלי שכבר הגשימה את הכסף, את האהבה, את השמחה ואת הבריאות שאני רוצה, היא סוג של מלכה ואם אני מלכה אז אני לגמרי ראויה לנוח ואני ראויה לקבל את התמיכה ואת הפינוק ואת כל השפע שאני רוצה, מבלי להצטרך להוכיח שום דבר לאף אחד.
זאת תזכורת אחת שאני עושה לעצמי, אמונה שאני מחזקת בעצמי בכל פעם שאני נכנסת לפחד או לחץ שאני לא עושה מספיק.
- דבר נוסף, אני אוהבת לחשוב על היקום כעל אהבה ללא תנאים שתמיד רוצה בטובתי. אז אם עכשיו אני עייפה, מותשת, אין לי אנרגיות, היקום רוצה עבורי שאני אנוח וכדי לאפשר לי לנוח הוא ייתן לי את כל מה שאני צריכה כדי לנוח בשקט ובשלווה.
כל הצרכים שלי יתמלאו אם אאפשר לו למלא את צרכיי. האפשור הזה מאוד חשוב. האפשור מגיע מתוך התובנה שכדי שמישהו יתמוך בי אני צריכה לאפשר לו לתמוך בי.
מאוד קל לראות את זה עם בני-אדם. אם עכשיו אני רוצה למשוך או להיות בזוגיות שבה יש לי בן-זוג תומך ואוהב, אני צריכה לאפשר לו לתמוך בי. אם אני כל הזמן אקח לידיים שלי את המושכות ואגיד "לא, אני יכולה להסתדר לבד, אני לא צריכה את העזרה שלך", אני בעצם לא אאפשר לעצמי לחוות את החוויה הזאת של התמיכה.
כדי לחוות חוויה של בן-זוג תומך, אני צריכה להישען עליו ואז אני אתן לו את ההזדמנות באמת לתמוך בי. זה מה שאני רוצה באמת לעשות עם היקום. כדי להרגיש שהיקום הוא באמת תומך ואוהב אותי, אני חייבת לתת לו, לאפשר לו את ההזדמנות, אני צריכה להתמך ביקום כדי לקבל את ההוכחה לכך שזה היקום, שהוא תומך ואוהב אותנו ללא תנאים.
זה לא יקרה אם לא אבטח ביקום. אני אמנם יכולה לקבל את התמיכה של היקום גם בלי להיות בביטחון מוחלט ביקום, אבל זה כן חשוב כל הזמן לחזק את עצמנו ואת הביטחון שלנו ביקום שזה אפשרי עבורנו לקבל גם כשאנחנו נחות.
- אמונה נוספת שאני מחזקת את עצמי בה זה שדווקא כשאני נחה ודווקא כשאני מאפשרת לעצמי את המנוחה מתוך קבלה מלאה של עצמי ואהבה מלאה של עצמי, דווקא אז אני מאפשרת ליקום לתת לי.
ועוד דבר שאני אוהבת להגיד: "אני מזמנת את כל מה שאני רוצה. גם כשאני במנוחה אני ממגנטת. אני לא צריכה להיות בעשייה כדי להפוך להיות המגנט של הדבר הזה"
מגנט לא עושה כלום, הוא פשוט נמצא איפה שנמצא וממגנט אליו דברים, נכון? זה זימון מציאות ברמה הכי טהורה שיש- אנחנו פשוט מגנט של מה שאנחנו רוצות אם אנו מאמינות שאנו המגנט של מה שאנו רוצות.
זה משהו שכל הזמן אפשר לחזק בתזכורת תמידית לדבר הזה.
איך להתנהל כשהגוף מאותת לנו בצורך למנוחה
כשאנחנו מגיעות למצב שאנו באמת עייפות ואנו מקבלות את כל האיתותים האלה מהגוף, כמו שהסברתי קודם על העניין הזה, מה עלינו לעשות?
אתן לכן את העצה הכי חמה שלי, של מה שאני עושה ומה באמת עוזר לי להמשיך למגנט את המציאות שאני רוצה, גם כשאני בחוסר עשייה:
הימנעי משפיטה עצמית
הדבר הראשון והכי חשוב זה לקבל ולא לשפוט את המצב הזה. אם הגעתי למצב של חוסר אנרגיות זה אומר שאני צריכה לנוח ולהטען והמנוחה היא חלק בלתי נפרד מיצירת המציאות שלי. אני ראויה לנוח, מגיע לי לנוח ואני מדהימה ומושלמת בדיוק כפי שאני, מבלי להצטרך להוכיח שום דבר לאף אחד עם עשייה שהיא מיותרת כרגע כי אין לי אנרגיה לעשייה הזאת.
מהמקום הזה אני ממש מלמדת את עצמי לקבל את עצמי ולא לשפוט את עצמי שאני צריכה את המנוחה.
חבקי את עצמך בקבלה עצמית
דבר שני, אחרי שאנו לא שופטות את עצמנו, אנו יכולות להעניק לעצמנו את כל האהבה שאנחנו ראויות לה.
יכול להיות שאת כרגע לא מרגישה אהבה עצמית מאוד גדולה, אז תתחילי מהמקום של קבלה, תתחילי מהמקום של חוסר השפיטה. זו התחלה מדהימה ומושלמת. אם תגיעי למצב שאת מצליחה לקבל את עצמך מספיק כדי לחבק את המקום שאת נמצאת בו, את חוסר האנרגיות כרגע ופשוט רק להעניק לעצמך את כל האהבה שאת זקוקה לה.
את מעניקה לעצמך אהבה דרך הרגשה, חוסר שפיטה ובקבלה של המקום שאת נמצאת בו כרגע, קבלה שלך את עצמך בדיוק כפי שאת: עם פחדים, חששות, תסכול, עייפות וכל מה שעובר עלייך כרגע, זה מתחיל משם.
תעניקי לעצמך את מה שאת זקוקה לו
בשלב הבא זה לפנק את עצמך. לשאול את עצמך: "למה אני באמת זקוקה מעצמי כרגע?" אם את זקוקה למנוחה, לתת אותה לעצמך. אם את זקוקה לדבר על הרגשות שלך, שבי עם אדם קרוב אהוב ודברי על הרגשות. אם את זקוקה לטיפול, לכי לטיפול. אם את זקוקה למסאז' לכי למאסז'.
תני לעצמך, תעניקי לעצמך, תשקיעי בעצמך ואני מבטיחה לך שהיקום ישקיע בך בחזרה, כי כך עובד חוק המשיכה.
אם את זקוקה ליותר שעות שינה, תני לעצמך יותר שעות שינה. תסדרי את החיים שלך כך שתקבלי יותר שעות שינה, גם אם יש לך ילדים שאת צריכה לטפל בהם, תבדקי אם את יכולה להתחיל לקבל תמיכה מהיקום. תמיכה מהיקום זה לקבל תמיכה גם מהאנשים שסביבך. זה לשלם כסף אולי למישהו שיכול לעזור לך במידת הצורך. זה לבקש עזרה מאנשים שאוהבים אותך. תאפשרי לעצמך לקבל את התמיכה.
תזיני את עצמך באוכל מזין שמשביע אותך והוא נעים ומתעכל טוב. תפנקי את עצמך. תנוחי ותנסי לקבוע לעצמך בלו"ז דברים שעושים לך כיף. שמעוררים בך את האנרגיה. שמטעינים אותך אנרגטית: אם אלה שיחות עם חברות קרובות, אם זה בילוי עם בן הזוג, אם זה לשבת עם ספר ולהנות מקריאה, אם זה לשהות בטבע, לשהות בים, לעשות את מה שגורם לך נטו הנאה בלי שתהיה שם מטרה מעבר להנאה שלך. שמטרת העל תהיה ההנאה שלך.
לסמוך על היקום ולהתמך בו
אחרי שתעניקי לעצמך מספיק, את תראי איך את לבד נטענת באנרגיות ויש לך פתאום גם אנרגיות לתת לאחרים. אחרי שאת נותנת לעצמך, את הופכת להיות בעצמך סוג של אנרגיה של נתינה, כי זה משהו מאוד טבעי שקורה. כשאנחנו מספיק מלאות בעצמנו יש לנו הרבה יותר לתת לאחרים. בשביל זה חשוב שנמלא את עצמנו, נאפשר לעצמנו, ונזכיר לעצמנו כל הזמן תוך כדי תנועה שאנחנו בטוחות, אנחנו מוגנות ושזה בטוח עבורנו לנוח וגם שאנחנו נחות אנחנו ממגנטות את הדברים שאנו רוצות לחיים שלנו.
זה ללמד את עצמנו לסמוך על היקום, להיתמך על ידי היקום, ולתת ליקום לתמוך בנו. זה לתפוס את ההזדמנויות של התמיכה שיגיעו אלינו והן יגיעו אלינו מהיקום ככל שנאפשר לזה יותר. להפסיק להדוף עזרה. להגיד "כן, תודה אני אשמח". ללמד את עצמנו לקבל, כדי לאזן את האנרגיות שלנו וכדי שנוכל להיות בנתינה גבוהה יותר.
אלה הדברים החשובים שעלינו לזכור.
שיתוף בניסיון אישי שעשה אצלי הבדל משמעותי
זה התחיל מזה שבניתי עסק שהוא כל כולו מבוסס על האנרגיות שלי, הביטוי העצמי שלי ועל חופש התנועה שמאפשר לי לעבוד מתי שאני רוצה, לעבוד פחות ומתי שנכון לי.
כשראיתי הוכחות דרך הכנסות יותר גבוהות משהייתי שכירה ועבדתי הרבה יותר שעות, עדיין, שמתי לב שהאמונה שאני צריכה לעבוד קשה כדי להרוויח יותר, מאוד מנהלת אותי. היה לי מאוד קשה למצוא ולאפשר לעצמי מנוחה אמיתית בסופי שבוע, בטיולים ובחופשות.
אז קרה דבר מאוד מעניין. לפני כמה חודשים גם אני כמו הרבה אחרים חליתי בקורונה וזה ממש הפיל אותי. היו לי יומיים חום גבוה והרגשה לא טובה. שכבתי במיטה במשך יומיים וחשבתי אח״כ שזה עבר לי ואני יכולה לחזור ב-100% אנרגיה וכוחות ולהמשיך לעשות את מה שאני עושה בעסק, אבל בפועל זה לא קרה. גם כשעבר לי החום לא היו לי אנרגיות. הגוף שלי היה מותש והיה לי מאוד קשה להניע את עצמי לצאת כל בוקר מהמיטה, להתחיל לעבוד ולעשות את הדברים שרציתי, בעיקר בעסק, אבל גם בכלל.
בגלל שהייתי במקום הזה, שמתי לב לכל האמונות המגבילות שצפו ועלו לי פחדים וחששות שאם אני לא אעבוד, אם אני לא אשיק קורס שהיה לי באותה תקופה, לא ייכנס לי הכסף. ממש חששתי מזה וקלטתי שהחשש הזה נובע מתוך האמונה שבלי עבודה לא ייכנס כסף ואם אני לא עובדת קשה, זה לא יקרה.
כשקלטתי את האמונה הזאת, התחלתי לדבר עם היקום ולבקש ממנו ומהנשמה שלי הדרכה. זה משהו שאני אוהבת לעשות, אני גם מלמדת לעשות את זה. אם את עוקבת אחריי, בטוח יצא לך לשמוע אותי אומרת "לקבל הדרכה מהאינטואיציה, מהנשמה שלנו". והמסר שכל הזמן חזר על עצמו בלב, באוזניים, בתחושה שלי, היה "הכל בסדר, את יכולה לנוח, תני לעצמך מנוחה ותני ליקום לתמוך בך. תאפשרי ליקום לתמוך בך, זה יקרה גם בלי שתעבדי קשה".
באיזה שהוא שלב שחררתי אפשרתי לעצמי את המנוחה הזאת ועשיתי את כל מה שכתבתי לך עכשיו: פינקתי את עצמי, אהבתי את עצמי, נחתי וישנתי, אכלתי טוב, שהיתי המון בטבע, קראתי ספרים שאין להם שום מטרה פרט להנאה שלי. הכנסתי את עצמי למקום הזה של מגיע לי ומותר לי ואני יכולה להתפנק. אפשרתי לבן-זוג שלי לטפל בי ולעשות בשבילי יותר דברים בלי להרגיש רע שהוא עושה אותם בשבילי.
הייתי בקבלה מלאה ובמקביל שיתפתי בקצב שלי, בזמן שלי, בנוחות שלי, את הקהל שלי, בכל מיני תובנות שעלו לי בתקופה הזאת ועל הדרך מכרתי את הקורס שרציתי למכור. מכרתי לא בתהליך השקה מאמץ, אלא, בדיבור על הקורס בזמנים ובקצב שהיו לי נכונים. מה שקרה הוא בסוף החודש – הופתעתי לגלות שזה היה אחד מהחודשים עם ההכנסות הגבוהות ביותר שלי בעסק ורוב החודש הייתי במנוחה ולא הייתי צריכה לעבוד קשה כדי שזה יקרה.
זה פשוט קרה כי אפשרתי לעצמי את המנוחה הזאת. זה היה מדהים ולמידה מאוד חשובה עבורי שידעתי שאני הולכת להעביר הלאה והנה אני עושה את זה בפוסט הזה : )
הסיבה שאני מעלה את הפוסט הזה עכשיו היא כי ממש לא מזמן הייתי בתקופה מאוד דומה. שוב מצאתי את עצמי עובדת מאוד קשה ומתישה את עצמי. חזרתי מטיול אינטסיבי בחו"ל שהיה עשיר עם הרבה מאוד מקומות וחוויות ויחד עם זאת המון עבודה: גם המשכתי לקיים את אותן פגישות שאני מקיימת בדר"כ, גם היו לי כמה מפגשים של סדנאות, כמה מפגשים של תכניות קבוצתיות, גם השקתי תוכנית חדשה והכל היה בפרק זמן של שבועיים מאוד אינטנסיביים שהביאו אותה קצת לקצה מסויים.
כשחזרתי לארץ הרגשתי את ההתשה ושמתי לב לפחדים שצפו שאם אני לא אמשיך לעבוד לא יהיה כסף ושוב חזרתי להזכיר לעצמי שזו אמונה מגבילה ואני יכולה לנוח ולאפשר ליקום לתמוך בי.
ברגע שבאמת אפשרתי לעצמי לנוח, הורדתי הילוך והחלטתי לדחות את ההשקה של המוצר, קרו דברים מדהימים: נכנס לי ביום אחד סכום הכסף הגבוה ביותר שנכנס לי עד היום ביום אחד, זה דיי מדהים. זה סכום שפעם אם הייתי מקבלת כזה בחודש, הייתי מאושרת מאוד. גם מצאתי את עצמי מסתכלת על החודש הזה וקולטת שהיו לי הכנסות הרבה יותר גבוהות משל כל החודשים הקודמים וכל זה מתוך עשיית פעולות מאוד קטנות, מאוד ממוקדות ומינימליות ולצד הפעולות המינימליות האלה שהיו מחוברות לתשוקה ולדברים שכן רציתי לעשות, נתתי לעצמי הרבה יותר מנוחה, הורדתי הילוך, ישנתי הרבה יותר, אכלתי טוב ופשוט איפשרתי לעצמי את כל הפינוקים ואת כל הכיף וההנאה של הדברים שעושים לי טוב כדי להטעין את עצמי. כמה זה חשוב שנטעין את עצמנו.
אני מאוד מקווה שעכשיו כשאת קוראת את הפוסט הזה, נופלים לך האסימונים שצריכים ליפול לך. שקיבלת את האישור שמותר לך ומגיע לך לנוח. את ראויה לקבל את כל השפע שאת רוצה, גם ובמיוחד כשאת מאפשרת לעצמך לנוח. זאת אהבה עצמית ברמה הכי גבוהה שלה בעיני. זו תודעת שפע ברמה הכי גבוהה בעיני.
וכן, את יכולה לסמוך על היקום, על הנשמה שלך, על האנרגית הבריאה שהיא תתמוך בך. כי אם לא היית אמורה לנוח, אז היית בנויה בצורה אחרת. אם את בנויה כייצור אנושי שצריך את השינה בלילה, מנוחות, שצריך מחזוריות שהיא חלק מהטבע שלנו, אז את גם ראויה לקבל כשאת נחה. זה חלק מהטבע שלך.
תודה שהקדשת את הזמן לקרוא את התוכן שלי. אם אהבת אותו, אני הכי אשמח בעולם שתפרגני בחוות דעת חיובית באחת מהדרכים הבאות:
בפודקאסט, או ביקורת בגוגל, או תשתפי את התוכן ותעבירי את השפע הלאה באחת מהדרכים הבאות: